איכות הידיעה נפוצה הדעה , אף על פי שרק לעתים רחוקות אומרים אותה במפורש , כי ידיעה סטאטיסטית אינה בעצם ידיעה כל עיקר , אלא מין תחבולת עראי לצורך מעשי . עצם השימוש בסטאטיסטיקה נחשב כאות של חוסר ידיעה . יש רואים את הגישה הסטאטיסטית כתחבולת יאוש , שפונים אליה באין עזר מצד אחר . אם תועיל , תתקבל לכל היותר כתרופה ממדרגה שנייה , כמשהו שהנערות תוכל להתנחם בו על קוצר ידה . היחס הזה ייתכן שמקורו נתורת ההכרה האפלטונית , הגורסת שאין ידיעה ראויה לשם ידיעה , אם אמיתותה אינה כללית והכרחית . כל דנר שהוא רק מסתבר , הרי זה בגדר 'דעה' ולא בגדר 'ידיעה' 1 הוא יועיל בעסקי יום יום , אך אין מקומו באוצר המדע . בעת החדשה הרי הדטרמיניזם הדוקטרינארי ( סעיף ( 14 הוא שזלזל בידיעה הסטאטיסטית . לכל אירוע סיבותיו , וידיעה מדעית משמעה הכרת חוקים סיבתיים אשר ל ז ? את המאורע כתוצאה הכרחית מן המאורעות שקדמו לו . אילו רק היתד . לנו ידיעה מספקת על אודות המטבע , היינו יכולים לומר מראש אם יפול פנים או אחור ; רק מתוך הוסר ידיעה משתמשים אנו בהסתברויות . במאה השנים האחרונות בערך נשתנתה ההשקפה שינוי ניכר , במקצת אולי מפני ההתפתח...
אל הספר