מה שאינו נמדד הדעה שהמדידה משמיטה משהו בהכרח וכי זוהי השמטה פוגמת , מקורה הוא במידת מה זה , לדעתי : לעתים קרובות — בפרט במדע ההתנהגות ' — משמיטות מידותינו באמת תכונות ויחסים , החשובים במסגרת המושגים , שבה ניתן לנו חומר הנושא . למשל , מישכל שנמדד במיבחן מנת השכל , אולי הוא לא יגלה סגולות , כגון כוח יצירה או כגון מה שקרוי 'שכל מעשי . ' אך אין להסיק מכאן שקנה המידה גרוע הוא , אלא שאנו נעשה בו שימוש גרוע , אם נבקש לפרש אותו בהרחבה כזאת . ביקורת , שמותחים כרגיל על מיבחנים כאלה —ולא רק הדיוטות עושים זאת — נאחזת על פי רוב בזה , שהמיבחנים אינם תופסים כל מה שנראה לנו כסגולה שכלית . המיסטיקה של האיכות עולה וממלאה תפקיד , אם מקבלים את האמת המסתברת הזאת כהנחה למסקנה המפוקפקת , שהמיבחנים אינם מודדים משהו שיש לו ערך . תחילה מפרשים את ההגבלות הטבעיות שבכל מידה בליקויים , אחר כך מכלילים ופוסלים את כל העניין של . nT ^ n פסילה זו נובעת במידת מה גם מעירבוב יסודי בין nsrr דבר מה ובין ההתנסות בו . לא הרי הידיעה שהיום חם כהרי ההרגשה של חומ . 1 אף על פי שתהליך ההכרה גם הוא חוויה , וחוויה ממשית כמו כל חוויה ...
אל הספר