המידה 'האמיתית' והספרה המשמעותית אם השגיאה שיטתית ואם היא אקראית , אם מקורה בחוסר רגישות או בחוסר מהימנות , עצם המושג של שגיאה מחייב להניח , לכאורה , קיום מושג על אמת . כל פעם שאנחנו מדברים על שגיאה במדידה , דומה שאנו מבליעים בכד איזה ניגוד למדידה נקייה משגיאות . לעתים קרובות תופסים את תקפותה של מדידה במונחים אלה ( ויותר נכון , תופסים אותה בטעות , כפי שאטען להלן , ( כלומר : מקובל לחשוב כי מדידה תקפה היא אמת לגבי הגודל הממשי הנמדד . את הדעה הזאת אני מכנה ה בדות של מידה אמיתית . לבדות זו , בלשון מיטאפיסית , שתי גירסות : ריאלית ואידיאלית . לגבי הריאליסט , העובדות הן קבועות לחלוטין מצד עצמן , ויהי טיב ידיעתנו אותן כאשר יהיה , ולפיכך עצמים ואירועים הם מוגדרים לגמרי הן מצד איכותם והן מצד כמותם . לגבי האידיאליסט , כל מה שנתון בניסיון , הרי זה תמיד רק קירוב להוויה מופשטת קבועה לחלוטין : שהיא ורק היא תכלית הידיעה האמיתית . אד שתי ההשקפות מכירות כי כל המדידות שבפועל אינן מגיעות אל זה ההחלט , שז 1 רזו רואות כממשות . משום כך חושב אני את תפיסת שתיהן לבדות . מה שהן מכנות 'מידה אמיתית' היא תוצאה שה...
אל הספר