שגיאות

שגיאות ובכן , המדידה עשויה למדוד מה שהתכוונה למדוד , ואף על פי כן תהיה רעה . יש שהתוצאה אינה מועילה , כמו שיכלה להועיל אילו היו המספרים המוצבים שונים במקצת , או , לפחות , אילו היו תמיד נוהגים להציב מספרים כמעט זהים כל פעם שהמדידה מתבצעת . בקיצור , התקפות מחייבת , שהמדידה תהיה — יחסית >— נקייה משגיאות . השגיאה במדידה היא עצמה מידה של אי יכולתנו להשיג את אשר ביקשנו להשיג ; התקפות מעידה על חשיבותה המדעית של שאיפתנו . לעולם אין אדם משיג את כל חפצו ; אין מדידה בעולם שתהיה נקייה מכל שמץ של שגיאה . אבל מאחר שבני אדם אנחנו , יש לנו טעם לקוות , וכאנשי מדע — לעמול וליגע , להפחתת השגיאות עד למיעוט שבמיעוט . מקור אחד של השגיאות טבוע בגופו של המכשיר המודד . יש לכל מכשיר גבול ליכולתו להבדיל . הבדלים אשר למטה מגבול זה אינם נתפסים , ועצמים אשר רק הבדלים קלים מאוד ביניהם , נמדדים כשווים . אם יש טעם אמפירי לדיבורנו על הבדלים 'לא נמדדים' כאלה , אין זאת מפני שהם 'לא נמדדים' במובן המדויק , אלא מפני שאין למדדם בנוהל הנקוט . ייתכן שהם יתגלו ויזוהו אחרי שיתפתחו טכניקות יותר דקות של מדידה . או שקיום הבדלים למט...  אל הספר
מוסד ביאליק