השימוש בטכניקות מאתימאטיות חשוב מכל השיקולים שהובאו למעלה , אף אם אינו שונה מהם בכול , הוא השיקול שהמדידה מאפשרת לנו להשתמש בחקירתנו בטכניקות מאתימאטיות מצויות , בין לשם אימות , בין לשם חיזוי , בין לשם הסבר . ג'יוו נס ( 456 : 64 ) בבואו להזהירנו כי הכרה מדעית לעולם אינה מדויקת לחלוטין , מדבר על 'רושם ר 1 וח , שאם השתמשו באיזה ענף של המדע בהצלחה בנוסחאות מאתימאטיות , משתנה טיבו של חלק זה של ההכרה , ויש מקום לדיון ברמה גבוהה יותר מאשר במדעים שאינם מאתימאטיים . ' מודה אני כי זה גם הרושם שלי , בתנאי שהמונח מאתימאטי יובן במשמע רחב למדי ( ויכלול , למשל , גם חישובים הגיוניים שאינם כמותיים , ( העניין פה , שונה , לדעתי , מכוונת אפלטון ב'חוקים שלו , דהיינו , ש'אריתמטיקה מעוררת אדם שאיננו ער ושנון מטבעו ועושה אותו מהיר ללמוד 1 , כרן וחריף . ' הנכון הוא מה שאפלטון אומר הלאה : 'בזכות האמנות האלוהית הוא מתקדם למעלה מיכולתו הטבעית . ' כלומר , המאתימאטיקה אינה מפתחת את כשריו של איש המדע אלא היא נותנת בידיו את כשריה שלה ; בכוחה הוא יכול לעשות נפלאות על אף היותו ניוים וקהה . יצירת המאתימאטיקה היא , כמוב...
אל הספר