זיהויים

זיהויים הבסיסית שבהכללות — זו המצויה בכל חקירה ואי אפשר בלעדיה—היא הזיהוי , סימון הדברים המתמידים או החוזרים ונשנים בניסיון . ראשיתה של כל דעת בהבחנת הבדלים , אך ביסוד כל הבדל נסבר מראש' קיומה של זהות . תגובה נבדלת נעשית הכרה — כמו שהטעימו אריסטו , קאנט ופירס — במידה שמתפתח הרגל של תגובה , אשר מקנה לגירוי משמעות , וזו מתגלמת לבסוף בסמל . אין הכרה ללא הכרה חוזרת , כלומר בלא התמד מסוג זה או אחר , שבאמצעותו הדבר שנודע מוכר שוב ושוב . ' המוכרות היא מקור כל ידיעותינו הטבעיות , ' אמר וייטקד . 'כל התורה המדעית אינה אלא ניסיון לערוך שיטתית את ידיעותינו על המסיבות שבהן יזדמנו מוכרויות . ' הווי אומר , המדע הוא חיפוש קתמדים , חיפוש בלתי משתנים . הוא החתירה לזהות בנסיוננו אותם זיהויים , שיהיו המועילים ביותר להבנתו של הניסיון העתיד לבוא או לשליטה בו . השאלה היסודית במדע היא : 'מה , לעזאזל , מתרחש כאן ' ? כל תשובה לשאלה זו היא בהכרח הכללה , שבה הייחודיות של המתרחש מכויל בתוך ' מה' כולל יותר , כולל כיוון שאינו מוגבל בהכרח למקרה הפרטי שלפנינו , או לאיזו סדרה קבועה של מקרים פרטיים . פעולה זו של פרידיקא...  אל הספר
מוסד ביאליק