דיוק ומהימנות

דיוק ומהימנות אני טוען כי מה שנחשב 'עניין של הגדרה' בהקשר אחד , יכול להיות דבר אמפירי לגמרי בהקשר אחר . 'במדע העיוני גופר , אומר קווין , ( 57 : 116 ) 'לא כצורתו אצל הנלהבים לסימאנטיקה ( היינו באיזו לוגיקה מבונית , ( ההבחנה בין שמות נרדפים לבין זהויות "שבעובדה" כמעט שאינה מורגשת או מתעוררת . ' במהלך החקירה משתנות המשמעויות כמו שמשתנית ההיפותיזות והתיאוריות . השגותינו צומחות בד בבד עם ידיעותינו , וכשמידת השוני כבר ניכרת , אנו מזהים אותה כמציינת מושג חדש . ככל שהמדע הולך ומתקדם עולים בתוכו מבנים מושגיים שונים מן הקודמים , תחומי תארים אחרים , ולפחות הבדלים במשקלי החיווי או במשקלי האסמכתא . המושגים מתחדדים : המשקלים הולכים ומתקרבים לערכים קיצוניים 0 ) או ( 1 ככל שההבחנות נעשות דקות יותר , ונעשות באופן שמגדיל את מידת הלימותן . ככל שחידוד המושג נחשב כעניין הסכמי , אנו מתארים אותו כהגדלת מידת הדיוק של המונח ; וככל שהוא נחשב כעניין אמפירי , אנו מדברים על גידול מידת מהימנותם של המחוונים . יכול אתה לחדד מושגים כאוות נפשך ! עיקר הקושי הוא להחליט אם דרך מסוימת של חידוד אמנם טובה היא לעניין הנדון . ...  אל הספר
מוסד ביאליק