פראגמאטיזם הן הפ 1 זיטיביזם הלוגי הן האופראציוניזם שואלים , ביסודו של דבר , אותה שאלה לגבי כל היגד שמשמעותו מוטלת בספק 1 האם יש אפשרות לקבוע מה אמיתות ההיגד , ואם יש — כיצד עושים זאת ? התפיסה האמפירית של הסימאנטיקה ( האמפיריזם הסימאנ טי ) בגירסתה הפראגמאטית הולכת בדרך אחרת . היא שואלת : מה ההבדל לגבינו , אם ההיגד הוא אמיתי . משמעות ההיגד נעוצה בשאלות המקופלות האלה , וכמו שאמר ויליאם ג'יימס , הבדל שאינו מוסיף ואינו גורע , איננו בגדר הבדל . מיבחן המשמעות , קריטריוךהתיחום הרי זה פשוט השאלה אם ניתן להפיק משהו מהיגד מסוים ; אם הוא חשוב לנו משהו ; באחת , אם הוא בעל ערך ? ומשמעותו של היגד היא ההבדל שבו לגבינו . האמפיריזם האפיסטמי הקלאסי הסתכל לאחור : הוא חתר לגלות את התחושות שמהן צמחו האידיאות , ואחר כך ניתח את משמעותה של כל אידיאה על יסוד החוויות שמהן צמחה . הםראגמאטיזם מסתכל לפנים : לגביו לא המקור חשוב אלא התוצאות , לא הקשרים הקודמים אל הניסיון אלא אלה העתידים להתהוות . הפן זיטיביסט והאופראציוניסט מדגישים בצדק , שאין להפריד בין משמעות לבין אמת , ויותר מזה — בין משמעות לבין אמת שניתן להשיגה...
אל הספר