אי ההתאמה לעצמי זו הדרמה של האדם תוצר הכיבוש וקרבנו : הוא אינו מצליח כמעט לעולם להתאים את עצמו לעצמו . ציור הנכבש למשל , מתנודד בין שני קטבים 1 מכניעה לאירופה , קיצונית עד כדי היעדר כל אישיות , הוא עובר לשיבה לעצמי אלימה כל כך עד שהיא מזיקה וכוזבת מבחינה אסתטית . מעשית , לא נמצאה ההתאמה ונמשכת הטלת הספק בעצמי . במשך המרד כמו אחריו , אין הנכבש מפסיק להביא בחשבון את הכובש , בין כמודל ובין כאנטיתזה . הוא מוסיף להתעמת עמו . הוא נקרע בשעתו בין מה שהוא היה למה שהוא רצה להיות , ועכשיו הוא נקרע בין מה שהוא רצה להיות לבין מה שהוא עושה מעצמו . אך אי ההתאמה הדואבת לעצמי נמשכת . כדי לראות בהחלמתו המלאה של הנכבש , על ניכורו להיפסק כליל : יש להמתין להיעלמותן המוחלטת של הכיבוש , ובכלל זה תקופת המרד .
אל הספר