ההטעמה העצמית אך בראשית הדרך , נושאת תביעת הנכבש דימוי מובדל ומסוגר בתוך עצמו : היא מתוחמת בקפדנות , מותנית במצב הקולוניאלי ובתביעות הכובש . הנכבש משלים עם עצמו ומטעים את עצמו , תובע את עצמו בהתלהבות . אך מיהו ? לבטח לא האדם בכללותו , הנושא ערכים אוניברסליים המשותפים לכלל האדם . הוא דווקא הודר מאותה אוניברסליות , הן במישור הדיבור והן במעשה . בניגוד לה , חיפשו והקשו עד לידי מוצקות את מה שמבדיל בינו לבין שאר בני האדם . הוכיחו לו בגאווה שלעולם לא יוכל להטמיע את האחרים ? דחקו אותו בבוז לעבר מה שבתוכו לא יוכל להיטמע על ידי האחרים . ובכן שיהיה י הוא האדם הזה וכזה יהיה גם בעתיד . אותה תשוקה שגרמה לו להתפעל מאירופה ולהטמיע אותה תגרום לו להטעים את הבדליו , מאחר שההבדלים האלה , בסופו של דבר , מכוננים אותו , מכוננים למעשה את מהותו . וכך האינטלקטואל הצעיר שהתנתק מן הדת , לפחות בתוך תוכו , ואכל בזמן הרמדאן , מתחיל לצום לראווה . הוא , אשר התייחס לטקסים כאל טרדות משפחתיות בלתי נמנעות , מחדיר אותם מחדש לחיי החברה שלו , מייחד להם מקום בהשקפת עולמו . כדי להיטיב ולהשתמש בהם , הוא מפרש מחדש את המסרים הנשכ...
אל הספר