הטינה כלפי מדינת האם נוסף על כך , הסיכון והעמימות הכרוכים בלהיטותו הפטריוטית המוגזמת , נמצאים ומוכחים בעמימותם הכללית יותר של קשריו עם מדינת האם . אמנם הוא שר לה שירי תהילה ונאחז בה , עד להשתיק אותה , או אף להטביע אותה , אם נחוץ . אך בה בעת , הוא נוטר לה ולבניה טינה עמוקה . לא ציינו עד כה אלא את זכויות היתר של הכובש ביחס לנכבש . למעשה , האירופי מהמושבות יודע שייחוסו כפול ומכופל : הן כלפי הנכבש והן כלפי בן המולדת . פירוש היתרונות הקולוניאליים הוא שגם במעמד שווה , פקיד הממשלה משתכר טוב יותר , הסוחר משלם פחות מסים , התעשיין משלם פחות בעבור חומר הגלם וכוח האדם , מדומיהם במדינת האם . בכך לא תמה ההקבלה . כשם שהיא צמודה למהות קיומו של הנכבש , זכות היתר הקולוניאלית מותנית במדינת האם ובתושבה . הקולוניאליסט אינו מתעלם מכך שהוא מאלץ את מדינת האם להחזיק צבא , ושהמושבה , שכל כולה מוקדשת לו , עולה לבן המולדת יותר משהוא מרוויח ממנה . וכשם שמהות היחסים בין כובש לנכבש נגזרת מקשריהם הכלכליים והחברתיים , כך היחסים בין כובש לבן מולדת כפופים למצבם ההדדי . הכובש אינו מתגאה בקשייו היומיומיים של בן ארצו , במס...
אל הספר