החוצה את הקווים נוסף על כך , קשייו עצמם , אותה הססנות הדומה להפתיע לכפרה , מוציאים אותו עוד יותר מן המעגל ; מותירים אותו במצב של חשוד , לא רק בעיני הנכבש , אלא גם בעיני אנשי השמאל במדינת האם - דבר שהוא סובל ממנו במיוחד . הוא ניתק את עצמו מן האירופים שבמושבה , אך הוא רצה בזה , הוא בז לקללותיהם ואפילו מתגאה בהן . אך אנשי השמאל הם בשר מבשרו , הם השופטים שאותם קבע לעצמו , מי שהוא מבקש להצדיק לפניהם את חייו במושבה . אלא שהן חבריו והן שופטיו אינם מבינים אותו ; כל הבעת הסתייגות מצדו , ולו הפושרת ביותר , אינה גוררת אחריה אלא חשדנות ושאט נפש . נו מה , כך הם אומרים לו , עם שלם ממתין , סובל חרפת רעב , חולי ובוז , רבע מן הילדים מתים בשנת חייהם הראשונה , והוא , הוא מבקש ביטחונות בדבר האמצעים והמטרה ! כמה תנאים הוא מעמיד כדי לשתף פעולה ! כאילו מדובר בסיפור הזה במוסר ובאידאולוגיה ! לעת עתה המשימה היחידה היא שחרור העם הזה . אשר לעתיד , תמיד תהיה שהות לעסוק בו , משיהפוך להווה . ואולם , כך הוא מתעקש , כבר אפשר לחזות את דיוקן התקופה שלאחר השחרור ... ישתיקו אותו באמצעות נימוק מכריע - מכריע בהיותו סירוב גמ...
אל הספר