הפיצול בפרוטסטנטיות הקלאסית אינדיבידואליזם דתי פוגע מעצם טיבו באמונות ובמנהגים מבוססים , והתפשטותו מעוררת תמיד את שאלת הסמכות . באיזו סמכות , שאלו מתנגדיו הקתולים של לותר , מעז נזיר יחיד לצאת נגד האמונה המשותפת לכנסייה כולה ונגד דעתו של העולם הנוצרי כולו ? ובעקבות שאלה זו עלו במהרה שאלות כלליות יותר . מהו מקורה של כל אמת דתית ? איזו ערובה יש בידינו כי מצאנו אותה ? תשובותיו של לותר נראו ברורות . דבר האל , כפי שהתגלה בכתבי הקודש , הוא לבדו מקור הסמכות : . sola scriptura כתבי הקודש לבדם הם אדוני כל הכתובים והתורות עלי אדמות . לאיש מאבות הכנסייה , גם לא לאוגוסטינוס הקדוש , לשום תאולוג , גם לא לתומס מאקווינס , לאף לא אחד מנכבדי הכנסייה , גם לא לאפיפיור , אין הזכות להורות דבר מה שאי אפשר להוכיחו על סמך כתבי הקודש . הבעיה היא , שמשמעותם של כתבי הקודש אינה ברורה כלל ועיקר , וכי למעשה אפשר היה לפרש את הכתוב בהם באופנים שונים , ואכן אף פירשו אותם פירושים שונים במרוצת הדורות . האם מכאן יש להסיק שכל נוצרי רשאי לפרש את כתבי הקודש לעצמו ? " חס וחלילה , " ענה לותר , ואחריו כל תאולוג אחראי בן המאה ה...
אל הספר