פרק 3 חברת הרנסאנס והתרבות ההומניסטית ב 10 בדצמבר 1513 כתב ניקולו מקיאוולי מכתב שהיה למפורסם . מקיאוולי , שגלה מפירנצה , חי בדלות בחווה במוסקבה . בבקרים , אמר לידידו , יצא לציד או לכד קיכלים במלכודות , כשהוא עוצר מעת לעת לקרוא מעט בכתביהם של תטה , פטררקה , טיבולים או אובידיוס . אחרי ארוחת הצהריים היה ניגש לאכסניה המקומית ומשחק בקוביות עם הכפריים , רק על מנת לגמוע שוב , בחברתם הגסה , את "שיקוי המרורים" של גורלו . אבל עם בוא הערב [ הוסיף ] אני חוזר הביתה ונכנס אל הספרייה שלי . בדלת אני פושט את בגדי היומיום שלי , המזוהמים בבוץ . אני מתלבש כמו עמדתי להופיע בחצר המלך , כשגריר פירנצה . ואז , לבוש כראוי , אני בא בחצרות העתיקות של האנשים הדגולים מימי קדם . הם מקבלים את פני בידידות ; מהם אני ניזון , מזון שהוא שלי בלבד ולמענו נולדתי . בלי בושה מעושה אני משוחח אתם ושואל אותם על המניעים למעשיהם ; וכה רבה אנושיותם , עד שהם עונים לי . במשך ארבע שעות ארוכות ומאושרות אני הולך לאיבוד בינותם . אני שוכח את צרותי ; אינני חושש מעוני או ממוות . אני משנה צורה כליל ולובש את דמותם " . מעטים הכתבים המיטיבים לת...
אל הספר