מבוא

מבוא בשער זה שני פרקים . הפרק הראשון עוסק בגישות השונות לנושא הפנאי והוא מהווה למעשה את התשתית התאורטית לעיסוק בתחום . התשתית התאורטית והתכנית בכללותה יאפשרו ללומדים ולעוסקים בתחום לגבש תפיסה חינוכית אישית . שכן , העיסוק בפנאי מוצג כאן כחלק מגישה חינוכית כוללת הרואה בחינוך גשר לאישיותו של התלמיד , לבחירות בעלות המשמעות שהוא עושה בחייו ולאיכות חייו בכלל . נושא הפרק השני הוא הקשר בין פנאי ופוליטיקה והאפקט שיש לקשר זה על בחירותיו של האדם במסגרת הפנאי . מרכזיותו של הזמן בחיינו היא אחד הסימנים של האתוס הפרוטסטנטי ושל התרבות המערבית , שבה ערכים אתים ואסתטיים נגזרים מערכים כלכליים . הזמן קצוב על ידי עשייה . העשייה והעבודה הן מרכז החיים ולכן הפנאי מוגדר כזמן ללא עשייה וללא עבודה . גם הכלכלה הקפיטליסטית גורסת , כי זמן מייצר ממון , וזמן שאינו מנוצל לייצור הוא זמן מבוזבז . בפרק זה יש ניסיון לנתח את הזמן כפונקציה של מערכות פוליטיות ולבחון את סוגיית חופש הבחירה . המחבר מציב שאלות אחדות לדיון : מהי האחריות שהמדינה מחויבת לקחת לגבי מימוש הפנאי ! עד כמה האדם חופשי בבחירת הפנאי שלו ? לסיכום הפרק מוצגת ...  אל הספר
מכון מופ"ת