טמא * . שיח סידורי וגשרות גיטיגית הטקסט הסיפורי [ הנרטיבי ] כאחת מסוגות השיח הוא יחידת משמעות הגדולה מן המשפט . כבשאר סוגות השיח גם בין יחידות הנרטיב קיימת זיקה , והטקסט משמש מארג צורני ותוכני לאותן יחידות . הייחוד של הטקסט הנרטיבי הוא שההתגבשות שלו נעשית בדרך של ארגון סדרת אירועים ברצף . מכאן שהפעילות - שעליה מבוסס כל אירוע - היא אבן יסוד בתשתית הנרטיב , \ שרשור בין פעולות - [ chaining ] הוא תכונה מחויבת בטקסט הסיפורי . על-פי ברונר ( אצל פלד-אלחנן , , ( 2000 דרך סיפור הסיפור אנשים מארגנים את החוויות שלהם ומבינים את המשמעות של חייהם . בשם " כשרות נרטיבית" [ narrative competence ] נקראת היכולת האנושית להבין ולהפיק סיפורים . ההבנה מתבטאת ביכולת לעבד , לשחזר ולתמצת סיפור בהתאם לקטגוריות מבניות של הסיפור , להקיש מידע חסר מהנתון ולהתייחס לנקודות מבט משתנות ( ר' למשל ; ( Stein & Glenn , 1979 ; Bamberg , 1997 ואילו ההפקה מתבטאת בנוסף על כך גם ביכולת להתמודד עם פעולת סיפור הסיפור , [ storytelling ] המחייבת לקחת בחשבון את הידע , את הקשב ואת דרגת המעורבות הרצויה של השותפים בעיצוב השיח הסיפורי . ...
אל הספר