סיכום

סיכום לאחר ביצוע של מבעים המורכבים ממילה בודדת , הילד עובר להפקת מבעים המורכבים מצירופים של שתיים ושלוש מילים . הוא משנה את דיבורו בתקופה זו מדיבור מצומצם לדיבור במבעים שחלקם אף משפטים פשוטים בהגדרתם התחבירית [ סינטקטית . [ הוא מבטא במבעיו יחסי משמעות מגוונים . הן אוצר המילים שלו והן הצירופים שלו מתרבים , והוא יכול להשתמש בלשונו כדי לתקשר בעניינים שונים שבסביבתו . הוא משתמש בהטיות ראשונות של יחיד-רביס , זכרנקבה ומיליות יחס , כגון "ב '' "ל '' , " על" ו"של . " עדיין קיימות בשפתו שגיאות בצורות יוצאות הדופן מהבחינה המורפולוגית , ועדיין אין שימוש בכל ההטיות . כך אין , למשל , שימוש בהטיית העתיד . t בנושא זה , רצוי לעיין בכתביו של פיאזיה וכן במקורות העוסקים בתיאוריה הקוגניטיבית . ההיגוי של הילד בתקופת הצירופים הראשונים משתפר , אך עדיין הוא מפעיל תהליכי פישוט פונולוגיים , ולכן לא כל דבריו מובנים . האינטראקציה החברתית משתכללת , פעולות הדיבור מתרבות , והשימוש בשפה מותאם יותר לצרכיה הפרגמטיים השונים . בתקופה זו הילד מראה יכולת של שיחה קצרה על נושא מסוים , אם כי הוא זקוק למבוגר כדי לשמור על הנושא ...  אל הספר