ההתפתחות הפרגמטית בתקופת צירופי המילים הראשונים

ההתמתחות ה $ רגטטי ת גתקגג $ ת עירו בי הטיליגז הראשתי 0 מבחינה פרגמטית , הערנות לצרכים חברתיים המובעים באינטראקציה מילולית גדלה עם הגיל . בתקופת צירופי המילים הראשונים הילד מנסה לשמור על תורו בשיח החברתי ולהקפיד שלא לדבר בו-זמנית עם בן-שיחו , אם כי יש לו קושי לשמר את נושא השיחה ואף לזהות את הנושא . הוא כושל עקב בעיות של קשב , כמו כן תשומת הלב שלו קצרה , והיא מוסחת בקלות לעניינים שונים . זו הסיבה שהוא זקוק בגיל זה להגדרה ברורה של הנושא , וניכרת אצלו העדפה לנושאים הקשורים לעולמו המיידי . זאת ועוד , אוצר המילים המוגבל שלו וידיעותיו הדקדוקית שהן בהתהוותן מכשילים אותו בשיח . גם אי-יכולתו להתייחס לידע של בן-שיחו מעניקה לשיחות שהוא מנהל אופי אגוצנטרי . יחד עם זאת , התקשורת המילולית שהוא מנהל עם המבוגרים הולכת וגדלה בתקופה זו , והיא מצביעה על התייחסותו לשומעים לו . שיחה בין ילד למבוגר בנושא אחד יכולה להתנהל תוך החלפת תור בדיבור פעמיים ואפילו עד חמש פעמים , ולתמיכת המבוגר בשמירה על נושא השיחה יש תפקיד חשוב ומשמעותי . בתקופה זו ניתן אף לצפות בשיחות קצרות בין זוגות ילדים , אם כי לא תתפתח שיחה על ...  אל הספר
מכון מופ"ת