הגישההחברתית -תקשורתית [ sociolinguistictheory ] JJl / 'YO n הגישה הרביעית לרכישת שפה מציבה את הקשר בין ההורים וילדיהם במרכז . ההורים נתפסים כמתווכים בין הילד המתפתח ובין השפה . הם אלה החושפים לפני הילד שפה בעלת משמעות וערך תקשורתי . חשבו על היתרונות והחסרונות של גישה כזו . הגישה החברתית-תקשורתית התפתחה בד בבד עם התפתחות תחום הפרגמטיקה בבלשנות . על פי הגישה הפרגמטית , מבנה השפה יכול להיות מתואר במדדים תקשורתיים . יחידות הניתוח הן המבע [ utterance ] והשיח , [ discourse ] ולא רק המילה או המשפט הבודדים המנותקים מהקשר מסוים . הנחת היסוד של הגישה הזו היא שילדים רוכשים את היכולת התקשורתית-חברתית תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה , ואיכות האינטראקציה היא זו המשפיעה בעיקר על התפתחות כל מרכיבי השפה . בניגוד לתיאוריה הביהויוריסטית , הגישה החברתית-תקשורתית מדברת על תהליך רכישה אינטראקטיבי שבו הן לסביבה הבוגרת והן לילד יש תפקיד חשוב ברכישת השפה . על פי הגישה הביהויוריסטית שקדמה לגישה הנוכחית בכמה עשרות שנים , הילד הוא סביל ורק מחקה את המודל שניתן על ידי המבוגרים . גם המבוגרים אינם משתמשים באסטרגיות מגו...
אל הספר