( 2 ) תורת הצורות [ מורפולוגיה ] - המורפולוגיה עוסקת בקשר שבין צירופים צליליים לבין המשמעות הנלווית להם . הצורן [ מורפמה ] הוא יחידת השפה הקטנה ביותר - שאינה ניתנת לפירוק נוסף - הנושאת משמעות . הצורן יכול להיות פרוד ( עצמאי , ( כגון המילים : "מחר , " "על , " או חבור , כגון ה-לנ ( צורן גוף בעבר ) במילה " שמרלנ" או ה- ד / ( צורן נקבה ) במילה חתולה . רוב המילים בשפה העברית הן שילוב של שני צורנים מסורגים ( משולבים זה בזה : ( הוא צורן האחד ;^ ל ^ , המקנה משמעות יסודית , כגון : ס . ד . ר . או ש . ק . ל . ; והאחר הוא צ ^ תבנית המגוון את המשמעות , כגון , פעל או הפעיל ( בנייני הפועל ) או מקטל ו-מקטלת ( משקלי השם . ( שילובם של הנ"ל , למשל , יצור ( יגזור ) את המילים : " סדר , " "הסדיר , " "משקל , " "מסדר , " "משקלת . " אל המילים עצמן כבסיס עשויים להצטרף ברצף קווי צורנים "נצמדים" משני סוגים ן ( 1 ) צורני גזירה , היוצרים מילה חדשה , כגון ו פסנתר < - + \ פסנתרן , חורף r , ctff חורפי ; ( 2 ) צורני נטייה , המוסיפים למילה רכיב דקדוקי בלבד , + <
אל הספר