פואטיקה של קשרים וי 0 ושרו ו גרשון שקד ( 12-11 : 1989 ) מגדיר את הפואטיקה של עגנון כאינטרטקסטואלית : הטקסטים היהודיים משמשים עבורו נקודת מוצא שממנה הוא מפליג ואליה הוא שב ומתייחס באופנים שונים לכל אורך יצירתו . האינטרטקסטואליות ביצירותיו של עגנון היא רטורית ( בן-פורת , : ( 1985 תוך כדי קריאה בהן מכונן הקורא קשרים עם טקסטים ששימשו תשתית ליצירה . רמיזות ספרותיות למיניהן , כמו אלוזיות , משמשות נקודת מוצא לקשרים אלה . כך מתאפשרות קריאות שונות על ידי קוראים שונים , החל מקריאות מקבילות ועד קריאות מהפכות , סאטיריות , חתרניות ועוד , על פי עולמם ואופק הציפיות היהודי-תרבותי של הקוראים . גם על הפואטיקה של גרוסמן אפשר לומר כי בתשתיתה יש אינטרטקסטואליות רטורית , אם כי נקודות המוצא של כתיבתו שונות מאלה של עגנון , וכן שונים הטקסטים שבתשתית ומניעי שילובם ביצירות החדשות . לפרק שכתב גרוסמן בספר "מאין נחלתי את שירי" ( קרטון-בלום , , ( 2002 ספר הדן בסוגיית מקורות ההשראה וההשפעה על סופרים עבריים בימינו , הוא קרא בשם "ספרים שקראו אותי" ( גרוסמן , 2002 א . ( בביטוי פרדוקסי זה מביע גרוסמן היפוך מכוון : אין הו...
אל הספר