2. רמז

. 2 רטז אסתר אטינגר אסתר אטינגר כותבת מחדש את ה '' סיפור" של תולדות המין האנושי . היא מציגה את הנוסח שלה לבראשית פרק א : "בראשית היתה הפרדה . " המשוררת מתייחסת למיתוס האנדרוגיני ולסיפור הנסירה של האדם הראשון לשני מינים , המובא בבראשית רבה , פרשה ח , סימן א ( ראו לעיל הצלע השנייה , פרק ב , סעיף . ( 1 הנשיות של א' אטינגר היא ביסודה חוויה אנושית חסרה המביעה בכל עוז את הגעגועים למלאות הראשונית , ובכך מבטאת קרבה לתפיסה של "המשתה" הרואה בזכר ובנקבה חצאים של הוויית אדם אחת . כאב הניתוח המפריד , כאב החיתוך המהיר או הנסירה האטית , או הכאב המלווה את הסרת הרטייה מפצע מגליד , הם כמו צלקת תמידית בבשר החי . רעיון זה מופיע כאמור ב " המשתה , " שבו מתואר כיצד זאוס סובב את פניהם של בני האדם החצויים אל עבר החתך כדי שישמש להם תזכורת ולקח תמידיים ליהירותם חסרת הגבולות . המצב שבו בני הזוג מפנים את גבם זה לזה , בעודם מחוברים , מאפשר למשוררת להעביר הן את חוויות האיחוד של הזוגיות והן את תחושות הניכור והניתוק - הפנימי או החיצוני . לדעת המשוררת , ראשית תולדות המיניות היא פירוד אלים , ולפיכך הזוגיות נתפסת כאיחוי ...  אל הספר
מכון מופ"ת