. 1 הלןול ה ^/ בור דליה רביקוביץ השיר "בבה ממכנת" הוא שיר עצוב . ילדות קטנות ( ולעתים גם גדולות ) שמחות לקבל בובה במתנה . הבובה משמשת כתינוקת וכחברה : אפשר לחבק אותה , לנשק אותה , לקלח , לסרק , להלביש , וכן לספר לה את כל מה שאי-אפשר לספר אף לאחד . והבובה אף פעם אינה מתנגדת לכלום . לכן אפשר גם להוציא עליה כעסים , להכות אותה , לשבור , לזרוק , להשליך , ולבסוף גם לשכוח ולאבד . הבובה יכולה להיות כל מה שיעשו בה . אפשר לשבור אותה ולתקן , להפשיט ולהלביש , לקחת או להשאיר . הבובה היא חפץ . היא אובייקט . היא יצור דומם ( גם אם השתילו בתוכה מנגנון מכני . ( לבובה אין מחשבות , תחושות , רגשות , חלומות , תקוות ואכזבות . לכן , כאשר אישה חשה כבובה ( על חוט - (? זה עצוב . נראה שעיקר החוויה המתוארת בשיר היא חוויה של ניתוק מה '' אני" הפנימי-רגשי . אין בשיר תיאור רגשי אלא תיאורים פיזיים ותיאורי פעולות . כאשר ילדה משוחחת עם בובתה , למעשה היא משוחחת עם עצמה . יש בשיר תיאור של נתק בין ה ? נים לבין החוץ , נתק שמחק את ה " אני" הפנימי-רגשי והשאיר רק את הקליפה החיצונית הריקה , וכך נשארה רק הבובה .
אל הספר