הדימוי הבימתי וה 0 רשנות המט 9 ורית של המחזה והחלום קליי וקרמפל , ( Clay & Krempel , 1967 ) במאים וחוקרי תאטרון , טוענים שנוסף לניתוח אנליטי של המחזה לצורך יצירת הצגה , על הבמאי למצוא / ליצור דימוי בימתי מרכזי שישרת את ההצגה . עליו לבחון את המחזה כמטפורה לחיי האדם , שכן חשיבה מטפורית יוצרת ממדים חדשים של הבנה ומפתחת רגישות רבה יותר למחזה . חשיבה כזו מאפשרת להעביר תסמיכים ( אסוציאציות ) ססגוניים ורגשיים שקשה להעבירם בצורה כה מדויקת בדרכים אחרות . נתבונן לדוגמה במטפורה מהמחזה "מקבת" מאת שקספיה "הראש שלי מלא עקרבים" . ( My mind is full of scorpions ) מטפורה זו , המדמה את המחשבות ואת הרגשות של הגיבור ליצורים קטנים ומרושעים שמתחבאים בסדקים אפלים ומתעסקים עם המתים , יוצרת המחשה פנימית רבתעצמה . עם זאת , יש לזכור שלא לכל מטפורה יש כוח רב-עצמה וכי מטפורות שהופכות לשגורות מאבדות מכוחן . כדי להדגיש את החשיבות של מציאת דימוי מטפורי מרכזי למחזה , קליי וקרמפל פותחים את ספרם בפרשנויות אחדות לחלום מסוים ועומדים על היתרון שבמציאת מטפורה מרכזית לחלום . הם מוכיחים שהדימוי המטפורי ממחיש את מהות החלום , ו...
אל הספר