. 2 יוצרים , יצירה וחלומות במשך שנים , כל מקר , אני כותבת את החלומות שלי ... ברור לי שמדובר כאן בסוג של מגע עם שכבות חבויות , שלולא העבודה ( כתיבת החלומות והתייחסות אליהם ) היו מחליקות ואובדות בנשייה . האמת היא שמסעות ליליים אלו לתוך הוויות אחרות גורמות לי כל בוקר פליאה רבה על הנווט שבי , זה שמשגר אותי כל לילה לממדים אחרים ויודע להחזיר אותי לחדרי ולהניחני בחמלה ... כתיבת החלום היא ה"מודה אני" הפרטי שלי ... אני חווה את החלום כחיים בממד אחר של הווייתי , ביוגרפיה שהחוקיות שלה היא אסתטית , כמו של פואמה , תערוכה או קונצרט ... הקשב לחלום זהה לקשב המופעל על יצירה אמנותית . השירה והחליטה , שניהם אומרים משהו על המציאות , בשפה אחרת . בין החלום לבין המציאות , כמו גם בין השיר לבין המציאות , מפריד וילון של אימז"ם . תמיד אני מחפשת איך לטפל בחומרי החלום דרך השפה ... מה משתנה שם בערות שמבטל בחיוך את מה שהיה כה ודאי ... ? רק היצירתיות של המוח החולם יודעת להטמיר את האסון המתקרב לחיזיון אסתטי ... ומה שמרתק הוא לא ה"מה" ( הפסיכולוגי ) אלא ה"איך . " ובעניין זה , החלום הוא הפקה מופלאה שבה החולם הוא הבמאי , ...
אל הספר