ההכרח והקושי לבאר את 0 ש 0 הכתוב בספרו הפילוסופי מורה נבוכים ( 1198 ) חתר הרמב"ם לשלב את המסר העולה מכתבי הקודש ואת השיטה ההגותית-רציונלית שבה הוא האמין . הרמב"ם הצליח לסגל את אמתות הפילוסופיה לאמתות התורה באמצעות פרשנות אלגורית הנעזרת בשיטת המדרש כדי לחלץ את כתבי הקודש מפשוטם . דא עקא שהרמב"ם סבר שאין לחשוף לעיני כול את מובנם הפילוסופי של כתבי הקודש , משום שמובן זה - הרחוק מעצם מהותו מן המובן הפשוט והמידי - עלול לערער את האמונה התמה . אי לכך הוא הצפין את דעותיו באותה שיטה שבה מצפין פשט הכתוב , לדעתו , את האמת הפילוסופית הגלומה בו . מתודה זו זהה למתודה שבה מועבר המסר האלוהי לתודעת בני האדם . מסר זה , למרות רוממותו האלוהית , מופשטותו ורוחניותו , חייב להיות נגיש לתודעת האדם , הרגילה לקלוט מסרים חושניים , גשמיים ומוחשיים . אפשר לומר כי מאחר שהמסר האלוהי ההתגלותי מתאים את עצמו במידה מסוימת לערוץ הקליטה האנושי , יש לפרקו ולפענחו כשם שמפרקים ומפענחים את החלום , שאף הוא הנו גילוי של מסר התגלותי המותאם לתודעתו של סובייקט מסוים . כך מגדיר הרמב " ם את מטרות ספרו בפתיחה למורה נבוכים : מטרתו הראשו...
אל הספר