עמדתו של אבן סינא הפילוסופים האריסטוטלים הערבים ( בימי הביניים ) שנדרשו לנפש האדם , הסתמכו כעיקר על חיבורו של אריסטו על הנפש ( De Anima ) ועל אוסף נוסף של חיבוריו בנושאים הקשורים לתפקודים הטבעיים של נפש האדם ( הנתפסת על ידי אריסטו כמקור החיים של הגוף ) ושל כוחות התודעה שלו . אוסף זה , בגרסה הערבית שרווחה בימי הביניים , כלל שישה חיבורים . בעברית הוא ידוע בשם ספר החוש והמוחש על שם החיבור הראשון שבו . חיבורים אלה דנים בחושים , בשינה וביקיצה , בנבואה , בתוחלת חיי אדם , בנעורים ובזקנה , בחיים ובמוות ובנשימה . ההבדל המהותי בין חיבוריו המקוריים של אריסטו לבין מה שיוחס לו בגרסה הערבית הוא ההסבר לחלומות נבואיים . אריסטו סבר כי הרקע לחלום נבואי אינו אלא מקריות נסיבתית , ואילו התאולוגים בימי הביניים ראו בהשגחת האל - בתיווכו של השכל הפועל - את הגורם הפעיל בחלומות אלה . . 12 שם , , 464 ai 9-27 עמי . 111 אריסטו תופס את ההתרחשות ה"עתידית" כהתרחשות שסיכוייה לקרות קטנים . ה"עתידיות" שלה משמעה סטייה מן המציאות השגורה , הנובעת לשיטתו מכך שטוחות לא חכמים או לא שפויים הזו אותה . . 13 שם , , 464 b 5 עמ' . 1...
אל הספר