פתיחה

0 תיחה חלום יעקב , שנבחן בחלק הקודם , מהווה עדות לכוחו הכפול של החלום . מצד אחד הוא חודר אל נבכי הנפש של היחיד ומאיר את פחדיו ואת חולשותיו , ומצד שני הוא מנשא את החולם אל מחוץ לשליטתו ולרצונותיו של ה " אני" ומרומם אותו אל מציאות הרבים , אל האלוהי . מצד אחד החלום מבטא את חוסר הישע של היחיד ואת מוגבלות התודעה שלו , שכמוהם כשכיבתו של יעקב על האדמה , ומצד שני הוא כלי ביטוי לעמידה איתנה על הקרקע ולכוחה של התודעה להיפתח אל אין-סופיותם של השמים . הציר אופקי-אנכי או שרוע מול ניצב , מפלח את ההוויה כולה לשתי הבררות הכי דרמתיות שלה : היסטוריה וזמניות ( ביוגרפיה הכרונולוגיה ) מול אלוהות ( מטפיזיקה ) ונצחיות . לציר זה אפשר להקביל את הפיצול ואת העימות בין כוחות התודעה הדמיוניים , המכוונים אל עולם האשליה והיומרה , לבין כוחות התודעה המכוונים אל המציאות הממשית . כוחות התודעה הדמיוניים מוארים על ידי המבט פנימה אל ראי הנפש , ואילו כוחות התודעה מונחים על ידי גורמים הנמצאים מחוץ לחולם ושולטים על גורלו . חלק זה של חיבורנו כולל שני פרקים . בפרק הראשון נתמקד במאמציהם של הפילוסופים בימי הביניים לערער על מעמדו ...  אל הספר
מכון מופ"ת