הממד האטמפורלי בפסיכואנליזה

הממד האטמפורלי בפסיכואנליזה רענן קולקה לאחר שנים אחדות שבהן עסקתי בהפעלתה העמוקה של העמדה האמפתית בטיפול הפסיכואנליטי בהשראתה של פסיכולוגיית העצמי מבית מדרשו של היינץ קוהוט , מצאתי את עצמי יום אחד מנסח בתום שעה אנליטית עם מטופל , לאחר לכתו , את המשפט הבא : הוא צריך להיות מולי כדי שאראה אותו , אבל אם לא אהיה כאן לראות אותו הוא לא יהיה כאן להיראות . זו היתה ראשית דרכי בניסיון בן יותר מעשר שנים להגיע לניסוח הממדים הקוונטיים בפסיכואנליזה , או מוטב - בניסיון לחשוף רקמה שלמה ועלומה של התקיימות בעלת אופי חמקמק ומרגש המתרחשת במצב הטיפולי , והמביאה באופן מתמיה למדי את עולמות התוכן של הפסיכואנליזה ושל פיזיקת הקוונטים לאיזו נקודת מפגש מדהימה . שאלת האינטרדיסציפלינריות בין שני עולמות אפיסטמיים כה שונים זה מזה לא העסיקה אותי במיוחד , וזאת מתוך החירות הפואטית שנטלתי לעצמי דווקא מתוך בורותי המוחלטת בתחום הפיזיקה והמתמטיקה שביסודה , מצד אחד , ומתוך ביטחוני המוחלט בהתפלספות הנובעת מהפסיכואנליזה הקלינית , מצד אחר . כי זאת יש לומר , כל מי שנתמזל גורלו להיות מעורב בעשייה הטיפולית ברוח הפסיכואנליזה , לא רק...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד