על הזמן הנשי עמיה ליבליך הקדמה להבחנה המגדרית אופי כזה שמיום שאתה נעשה מודע לה , כאילו הרכבת את משקפי המגדר על עיניך , ואין מקום שבו תתבונן בלא שמשקפיים אלה ישפיעו על ראייתך . עצם ההרגל או הנורמה לנסח משפט זה בזכר , משמשים הוכחה למרכזיות ההבחנה הזו ולהעדפות מסוימות מאוד הנלוות אליה . בהבחנות הבינאריות בין הגברי לנשי ואפילו בין המוסר הנשי של האכפתיות והדאגה לזולת לבין המוסר הגברי של צדק ומאזן של זכויות וחובות , ( 1982 Gilligan ) מקובל היום לטעון כי בכל אדם קיימות שתי האופנויות גם יחד , אולי בפרופורציות שונות . יתרה מזאת , גם במהלך החיים חלים שינויים מעניינים באיזון של הגברי והנשי בתוך כל אחד מאתנו ( למשל , . ( Jung 1954 עם זאת , בפתיחת הדיון בזמן הנשי , ובמה שמשתמע ממנו - הזמן הגברי - אנו מובלים , כמו למרות רצוננו , לחשיבה בינארית ולהעמדת האשה מול הגבר , הנשי מול הגברי . ההגות הפמיניסטית והפוסטמודרנית מתנגדת לכל הצגה בינארית שכזו , שכן החשיבה הפמיניסטית דוגלת בשלשות במקום בקוטביות של הצמדים ' .
אל הספר