היעדר חוויית הזמן והקצב במצבים אוטיסטיים סוזן מאילו מבוא במאמר זה אנסה מצד אחד להגדיר עד כמה חוויות הזמן והקצב חשובות ומשמעותיות להתפתחות הנפשית התקינה , ומצד אחר להבין מדוע האנשים הנמצאים במצב אוטיסטי אינם יכולים לזהות את ממד הזמן של המציאות . מבחינה מרחבית , הילד האוטיסט אינו תופס את הגבול שבין פנים לחוץ , ומרחב ללא גבולות זהה ללא מרחב , ל"שום מקום . " טוסטן מתארת את מצב מטופליה האוטיסטים בביטוי לא גוף ( no-body ) כפשוטו ולא רק מטאפורית . באופן מוחשי מאוד , הם אינם קיימים , בהיותם לא גופים . ( Tustin 1986 ) תופעה דומה מתרחשת ביחס לממד הזמן . רצף המצב האוטיסטי ההומאוסטטי ' , שבו חוסר תנועה א זמני הזהה בכל עת לעצמו אמור להבטיח מצב בלתי מוגבל של התמזגות , הוא מצב של אי קיום , כלומר מצב שהבידור האוטיסטי מבקש לחמוק ממנו באמצעות שלילת הארעיות ומחיקת הזמן . אין תנועה , זרימה , סופיות או אי רציפות . בלא חוויה בזמן - אין עבר ואין עתיד ועל כן אין הווה , וגם אין תפיסה של עצם הנוכחות בעולם . המטאפורה המרחבית של ממדיות המנגנון הנפשי מוצאת את ביטויה הנגדי במושגים של זמן מעגלי , זמן תנודתי וזמן לינ...
אל הספר