שלילת הזמן והמציאות: מחשבות על הורות ללא גבולות

שלילת הזמן והמציאות : מחשבות על הורות ללא גבולות איתן לבוב כדי להתקיים זקוק הילד לסמיכות השומרת והמגדלת של הורה . עם זאת , כדי להתפתח הוא זקוק לא פחות לנבדלות ממנו . הורים "טובים" מתקשים לעתים ליצור נבדלות . קושי זה עשוי להשתקף באופן חד ודרמטי בהימנעותם או באי יכולתם לתת ביטוי לנוכחות הזמן בשדה הקשר עם הילד . אבקש להתייחס לצדדים מסוימים של הקושי הזה . המיתוס של תטיס ואכלס נפתח בסיפור עתיק . במיתולוגיה היוונית מסופר על תטיס , אלת הים , שנישאה למלך פלאוס , בן התמותה . לפי חוקי האלים ילד שנולד מזיווג זה , יהיה בן תמותה . רק אם שני הוריו הם בני אלמוות , יהיה גם הילד בן אלמוות . כיאה לאלה שבעבודה אין גבולות , כך גם ההורות שלה היא ללא גבולות . היא אינה יכולה להשלים עם המציאות שהחוק מציב בפניה . לאחר לידת בנה אכילס , במטרה להפוך אותו לבלתי פגיע , טבלה אותו במי נהר הסטיגס , ( Styx ) המפריד את עולם המתים מעולם החיים ' . בזמן הטבילה אחזה בו בעקב , ושם המים לא נגעו בגופו . שם , באותה נקודה , עם חלוף הזמן יפגוש בו המוות . אכילס , הגיבור הבלתי מנוצח של היוונים במלחמתם נגד טרויה , שהטיל אימה על הלו...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד