הקדמה

הקדמה בהיותנו בני תמותה אנו חשים שוב ושוב את המסתורין של הלידה , ההזדקנות והמוות . מסתורין זה מעורר בקרבנו תחושות רבות ביחס לשינויים מתמידים ולזמן החולף . חוויית הזמן היא יסוד מרכזי שבאמצעותו אנו מבינים את חיינו ומעניקים להם משמעות . קיומנו מורכב מחוויות של "לפני" ו"אחרי" והוא נתון במתח בין הזמן הליניארי אובייקטיבי לזמן הפנימי סובייקטיבי . פעם אחר פעם אנו נוכחים לדעת שתחושת הזמן משתנה בהתאם לחוויה הרגשית : זמן של סבל שונה מזמן של אהבה או מזמן של המתנה . ביטוי מרגש לפער שבין הזמן הכרונולוגי לזמן הפנימי אפשר למצוא כבר בבראשית : "ויעבד יעקב ברחל שבע שנים , ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה" ( כט , . ( 20 במאה השנים האחרונות השתנו ממדי עולמנו במהירות רבה . יצרנו קופסאות ממוזערות המכילות מידע בהיקפי ענק וכלים המאפשרים לנו להשפיע על לידה , על חיים ועל מוות , באופן שעד כה אפילו לא העלינו בדמיוננו . כך למשל , תחושת משך ההיריון השתנתה על ידי בדיקות משוכללות מאוד , ולהורים ידע רב על העובר . בעידן זה , הפכנו לקצרי סבלנות , והטלפונים הסלולריים מאפשרים לנו להשיג זה את זה באופן מיידי וכך משפיעים מ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד