2 . 3 סיכום הגישה השכלתנית בוחנת את האגדה על פי סבירותה ועל פי התאמתה למציאות , והפרשנות הפילוסופית מעניקה לאגדה משמעויות התואמות את הדעות הפילוסופיות המקובלות . שתי אלה קנו להן , מאז הרמב"ם , מקום חשוב בין מפרשי האגדה . יש שנקטו עמדה קיצונית והכפיפו את האגדה לחלוטין לפילוסופיה , אך רוב הפרשנים נקטו עמדות מתונות ופשרניות יותר . לעתים קרובות ניכר כי פרשנות האגדה הנה מגמתית וכי הפרשן כיוון את פירושו כך שהאגדה תתאים לדעתו . שיטה זו אינה נחלת הפרשנים הפילוסופים בלבד : רבים מחכמי הדורות ביקשו להישען על אגדות התלמוד ועל מדרשי חז"ל כדי לבסס את דעותיהם ולשכנע את שומעיהם . פרשני התורה והמקרא נתנו תוקף לדבריהם על ידי ביסוסם על דברי חז"ל . גם הדרשנים נהגו , ונוהגים עד היום , לשלב בדרשותיהם אגדות חז"ל לרוב . בדרך כלל הם משתמשים באגדות כפשוטן , אך לעתים קרובות הם מוציאים אותן מפשוטן ונותנים להן פירוש חדש כדי להתאימן למטרותיהם ולהעצים באמצעותן את המסר של דרשותיהם . דרשות הרבנים כוללות פירושים רבים לאגדות , בהתאם לרעיונות המתחדשים בכל יום . . 30 חיבורנו זה מתמקד בספרים שעניינם פרשנות האגדה . עם זאת ,...
אל הספר