1 . 5 סיכום אפשר לסכם את גישתו של הרמב"ם לאגדות בשלוש נקודות מרכזיות : העלאת מעמדן של האגדות אגדות התלמוד , שהגאונים אשר קדמו לרמב"ם התעלמו מהן , זוכות אצל הרמב"ם לתשומת לב מרובה . לדידו , כל אגדות התלמוד הן דברי חכמה הראויים ללימוד ולהעמקה , וכשם שהחלק ההלכתי שבתלמוד מברר את ההיבט המעשי של מצוות התורה , כך החלק האגדתי שבו מברר את יסודות האמונה . לכן הוא תכנן לחבר פירוש מקיף לאגדות . תכנית זו לא יצאה לפועל , אך בדיון הפילוסופי שלו במודה למכים הוא שילב דברי פרשנות לפסוקי המקרא ולאגדות התלמוד . חתירה לגילוי הרובד הסמוי הרמב"ם סבר שאין לגלות דברי חכמה אלא לאנשים הראויים לכך . דברי חכמה מעולים הם כאלה שהנגלה שבהם מביא תועלת לכל אדם , והנסתר שבהם , שהוא העיקר , מחכים את המשכילים . דברי חכמה מעוררים למחשבה , ומשהו בדרך הבעתם רומז לקורא הנבון לגלות בהם רבדים עמוקים . מכיוון שהאמירות והאגדות של חז"ל שייכות לקטגוריה זו , הרמב"ם ניסה לרדת לעומק כוונותיהם מבעד למשמעות הגלויה . מתן ביאור 0 ילוסו 0 י לאגדות אליבא דרמב"ם , האמת של התורה נתפסת כאמת פילוסופית , כלומר כרעיונות מופשטים שהאדם משיג מתוך ע...
אל הספר