1 . 1 גישת הרמב"ם לעומת גישת קודמיו הגאונים הפרשנות הפילוסופית של הרמב"ם ( רבי משה בן מימון , ( 1206-1135 לאגדות ממשיכה מבחינה מסוימת את קו החשיבה של הגאונים , ומבחינות אחרות היא נבדלת ממנו וחולקת על גישתם . כדי להבין את המהלך של הרמב"ם ואת השינוי שהוא חולל במעמדן של האגדות ובגישה אליהן עלינו לחזור ולעיין בגישת הגאונים ( שנדונה בפרק הראשון . ראו שם סעיף 1 . 3 ונספח א . < גאוני בבל הניחו שכל מי שכותב משהו מעוניין שיבינו אותו , ולכן על הקורא להתייחס לכתוב על פי המובן הרווח והשגור של הטקסט , כלומר על פי פשטו . עם זאת , בשל גישתם השכלתנית בחנו גאוני בבל כל אגדה כדי לקבוע אם לפי פשטה היא מתקבלת על הדעת . מכיוון שעל פי גישתם עיקר היהדות מתבטא בניהול אורח חיים על פי ההלכה , הם ייחסו משקל רב לחלק ההלכתי של התלמוד , ואילו לחלק האגדתי הם התייחסו כאל תוספת בלתי-מחייבת ולא מצאו לנכון לפרש את האגדות שקשה להבינן . הם גרסו שאגדה שאינה קבילה על פי פשוטה , משום שהיא סותרת את ההיגיון ואת המקובל , אפשר להניחה ללא ביאור . הם ייחסו חשיבות רבה לשיקול הדעת : על פיו האגדה תיבחן - תתקבל או תידחה . כך , הבחינה ...
אל הספר