סיכום הפרק רש"י , בעלי התוספות , הגאונים ואנשי המחקר התייחסו להיבט הגלוי של האגדה , אך הם פעלו בכלים פרשניים שונים , במקומות ובזמנים שונים ומרוחקים זה מזה ומתוך מטרות שונות . רש"י פרס את אגדות התלמוד בפני בני דורו והוסיף להן ביאור לשוני תמציתי והערות ענייניות נחוצות כדי שכל אחד יבין את הסוגיה כלשונה ובהקשרה . דורות רבים של לומדי האגדות מאז ועד היום חבים לרש"י - לבקיאותו , להיקף עבודתו , לדיוק לשונו ולבחירות הערותיו - את הבנתם הראשונית בדברי חז"ל . כאמור לעיל , על פי רוב רש"י לא התערב בטקסט התלמודי ולא ניסה לכוון את המסרים שבאגדות : הוא קיבל אותן כפי שהן נקראות מתוך דפי הגמרא ואימץ את תוכניהן בטבעיות . נראה שרוח האמונה התמימה העולה מפירושו תואמת את האווירה הדתית והתרבותית של קהילות אשכנז במאות י"א-י"ד , שלא התפלפלו בשאלות פילוסופיות ועולמם הרוחני לא נזקק לחכמות חיצוניות . המסירות ללימוד התורה ולקיום מצוותיה ללא ערעור , גם בתנאים קשים , הכשירו את הלבבות להשלים גם עם אגדות שעל פי פשטן נראות זרות ותמורות . זו גם הרוח הנושבת מתוך ההבחנות הדקות של בעלי התוספות וממגמת ההרמוניזציה של ביאוריהם ...
אל הספר