מבוא השפה האנושית , המדוברת והכתובה , הנה מורכבת ורבת פנים ורבדים , כמו האדם עצמו . מורכבות זו באה בעולם הפרשנות לידי ביטוי באמצעות צמד המילים "פשט" ו"דרש . " למילים אלה ישנן הגדרות שונות : יש הסבורים כי ה"פשט" כולל את הכוונה הראשונית והיסודית של הטקסט , של המחבר או של הקורא , וה"דרש" - את המשמעויות הנוספות האפשריות . יש הקוראים "פשט" למשמע האובייקטיבי של הכתוב , הנקבע על פי בחנים ( קריטריונים ) קבועים שאפשר לדון בהם ולחלוק עליהם , ו"דרש" - למשמע הסובייקטיבי , הכפוף לנתונים משתנים כגון אישיותו של הקורא ומגמותיו . לעתים משתמשים במונח " פשט" ומתכוונים לפירוש ה"אמיתי" של הכתוב , גם אם ברור לכול שהפירוש אינו תואם שום בחן של "פשט . " הדיון בפשט ובדרש שכיח בפרשנות התורה , בעיקר על רקע המתח שבין דרשות חז"ל וביאורי הפשט של חכמי ימי הביניים . ככלל , נראה שהמתחים "פשט" ו"דרש , " כמו כל מונח והגדרה אחרת , אינם מסוגלים לתחם ולקבע במסגרות קשוחות את כל דרכי הפרשנות וההבנה האנושית . לכן העדפנו להשתמש בספרנו במונחים "גלוי" וסמוי . " המשמעות ה"גלויה" של האגדה מתייחסת למילות האגדה במובן הראשוני ( המילונ...
אל הספר