סיכום בשנת , 1689 כאשר הורו רשויות פרנקפורט ליהודים לנהל את ספרי העסק ואת התכתובת בגרמנית ולא באותיות עבריות , הגיבו על כך מנהיגי הקהילה בטענה , כי פחות מעשרה יהודים בכל העיר יכולים לקרוא גרמנית , ועוד פחות מזה לכתוב בה . 37 גריירז , וידוי כגורם חברתי וכלכלי , עמ ' 38 . 329-326 אדלר , בתי הספר בפרנקפורט , עמ ' . 238-237 אולם ידיעת השפה הגרמנית בקרב יהודים התרחבה במהלכה של המאה ה . 18 לקראת מחציתה השנייה של המאה העניקו הממשלות אישורים רבים יותר למתן השכלה יסודית בגרמנית וללימוד מיומנויות חשבון בסיסיות , ואולם העלייה במקומו של המסחר כבר סללה בקרב היהודים את הדרך למתן תשומת לב רבה יותר לנושאים אלה , זמן רב לפני ההתערבות הממשלתית . יהודים עשירים יכלו לשכור מורים פרטיים לעצמם או לילדיהם . חלק מהיהודים , שלא יכלו להרשות לעצמם מורה פרטי , למדו בעצמם את מיומנויות הקריאה והכתיבה הבסיסיות בגרמנית . יעקב עמדן סיפר , כי רצה לקרוא גרמנית על מנת לעיין בעבודות מדעיות , בעיקר באסטרונומיה וברפואה : "הייתי חושק לידע ולהכיר כתב לעז אשכנזי בגופן שלהם ; שלא לימדני אמ " ה = ] אבי מורי הגאון ] ז"ל ואפילו כת...
אל הספר