הרמב"ם על סמכות הספרים : בין שמרנות לחידוש אברר , ם מלמד במסורת הםוקרטית ( פידרוס '( 275 ובמסורות חז"ל ( בבלי , גיטין ם ע"ב : "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב , (" נמצא ביטוי מובהק לעמדה המעדיפה את ההעברה האורלית של הידע על פני העברתו בכתב . העדפה זו נבעה מסיבות הלכתיות , פילוסופיות ופוליטיות כאחת . הסיבה הפילוסופית התייחסה להעדפת התהליך הםוקרטי הזורם ומתפתח של העברת הידע , המתבסס על הדיאלוג המתמשך בין הלומדים , על פני העלאתו של הידע על הכתב המקבעת ומקפיאה אותו . השקפה זו הועברה למחשבה היהודית הימי ביניימית באמצעות מחשבת חז"ל והפירושים האסלאמיים למסורת הסוקרטית אפלטונית . אבל במקביל להעדפה של העברת ירע אווטרי בעל פה , אותה אנו מוצאים גם אצל הרמב " ם לפחות ברמת ההעדפה העקרונית , ולהסתייגות מהעלאתו אפלטון , פידרוס , 275 כתבי אפלטון , תרגם מיוונית י " ג ליבס , ירושלים תשכ " ז , כרך ג , עמ ' : 420 "שכן , פידרוס , יש בה בכתיבה צד נורא כדלהלן , ובו הוא ממש דומה לאמנות הציור . הרי גם יצירותיה של זו מתייצבות לפניך כאילו יש בהן משום חיים , ואולם כשתשאל אותן כל שאלה , תחרשנה בחגיגיות רבה ....
אל הספר