סיכום ראינו כי בגרסת הספר נסימ ונפלאות , שראתה אור בעיצומה של העלייה המזרחית , העצימה גולדברג את בעיית הנוער המזרחי "קשה החינוך , " והציגה פרוגרמת שיקום חדשה . בעוד שבגרסת הסיפור הראשונה בדבר לילדים , די היה לפתור את בעייתו של נסים כאופן מקומי , באמצעות אימוץ , הרי שבגרסה השנייה מציגה גולדברג את נוכחותו של הנוער המזרחי כבעיה חברתית שיש להידרש אליה באופן ממסדי . בניגוד לשמאלי , שסבור בבני הילדה , כי ה"אחרות" תתמוסס באמצעות חינוך משותף ברוח ציונית-סוציאליסטית , ובניגוד לספרה של טשרנוביץ אהד משלנו שמטיל את רוב אחריות הקליטה על כתפי הילדים , גולדברג שולחת את הבעיה גם אל אנשי המקצוע - במקרה זה עובדים סוציאליים . בכך היא מועידה לגיבוריה הילדים ( ובעקיפין גם לקוראיה ) תפקיד קטן יותר מכפי שהועידו לו שני הסופרים שדנו בקליטה בשני המודלים הראשונים שהצגנו . מבחינתה של גולדברג , די אם קוראיה ילמדו להתעניין , ולחוש אמפתיה כלפי האחר הזה . למעשה , משימה זו - אף שהיא דורשת פחות פעילות אקטיבית , קשה לאין ערוך מתפקידי הקליטה האקטיביים שהציגו שני קודמיה של גולדברג .
אל הספר