ד . השקפתו הפסימית של משה רוסמן על ספר שבחי הבעש"ט לאור התפתחות המחקר , כפי שנסקרה מראשיתו של פרק זה ועד הנה , ניתן היד . להניח , שהיסטוריון המבקש להסתמך על ספר שבחי הבעש"ט ימצא לפניו דרך 87 שם , עמ' 88 . 94-85 שם , עמ' . 182-180 89 ראו , למשל , קובץ הסיפורים על ר' גרשץ מקוטוב ( עמ' ( 119-111 וקובץ סיפורים שניתן ללמוד מהם יראת שמים ( עמ' . ( 159-157 בראשיתו של אחד הסיפורים האלה ציין המחבר בפירוש את השיקול שהדריך אותו כשכלל סיפור זה בספרו : 'אף על פי שזו המעשה אינו מן הבעש"ט , אף על פי כן אני כותב מחמת שמזו המעשה נוכל ללמוד יראת שמים ' ... ( שם . ( סלולה . כזכור , המגמה המסתמנת בספרות המחקר , החל מדובנוב , המשך בצינברג , כווייס ובשלום וכלה בדן , מסמנת התחזקות של ההכרה בערכו של ספר זה כמקור היסטורי , מגמה זו אמורה היתד . להתעצם בעקבות מחקריהם של ברטל , ברנאי וטלר , שהוכיחו את אמיתותם של פרטים רבים בסיפורי שבחי הבעש"ט על סמך מקורות חיצוניים . לכל אלה נוספו המסקנות שאליהן הגיעו מונדשיין ורוסמן בשאלות הקשורות בגלגולי הנוסח של ספר שבחי הבעש"ט . לפיכך יש משום הפתעה בעמדה שנקט לאחרונה משה תסמן...
אל הספר