א . שלבים בהתקבלות ספר שבחי הבעש"ט כמקור היסטורי בין השיקולים השונים שהרתיעו את החוקרים מלתת אמון בספר שבחי הבעש"ט בולטת במיוחד ההסתייגות מן היסוד הניסי שבספר . הכוונה היא לנפלאות שהסיפורים מייחסים לבעש"ט , הן אלה שהיו קשורות ישירות בעיסוקו כבעל שם והן אלה שחרגו מן התחום המובהק של עיסוק זה . הרתיעה מן היסוד הניסי שבספר אפיינה במיוחד את ראשוני העוסקים במחקר החסידות . הטעם לכך פשוט ; חוקרי החסידות בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , כמו כל העוסקים בחקר ההיסטוריה היהודית באותם זמנים , היו קשורים בקשר אמיץ למורשת התרבותית השכלתנית של תנועת ההשכלה . והרי יחסה המסויג של ההשכלה כלפי תופעות על טבעיות בכלל וכלפי המאגיה בפרט הוא מן המפורסמות . אין תימה אפוא שחוקרים שהתקשו להכיר באמינותו של ספר שבחי הבעש"ט , מחמת היסודות הניםיים והמאגיים הכלולים בו , התייחסו בהסתייגות גם לעובדת היותו של הבעש"ט בעל שם . המבקש דוגמה מובהקת לרתיעה מפני היסוד הניסי בספר שבחי הבעש"ט ילך אצל- שמעון דובנוב . וכך פתח דובנוב את דיונו על הבעש"ט : מתוך הערפל נשקפת אלינו צורתו ההיסטורית של יוצר החסידות , מתוך ערפל של ...
אל הספר