ב . מוניטין , סמכות ודימוי עצמי כיצד היה הבעש"ט לבעל שם ? כיצד הפכו אחרים לבעלי שם ? מן המחקר האנתרופולוגי על תופעת השמן בתרבויות שונות עולה , שלכניסתם של שמנים חדשים לתפקידם קדמה תקופת הכשרה ממושכת . מדובר בתהליך מובנה וממוסד , המודרך על ידי שמן ותיק וכולל תקופות של צום , מבחנים מסוגים שונים וטקסים . מיסוד ההכשרה של שמנים חדשים , והאופן הטקסי של כניסתם לתפקידם , מוח מאליו בתרבויות שבהן נועד להם תפקיד חיוני . בחברה היהודית המסורתית , לעומת זאת , לא מוכרת תופעה מעין זו . הפיכתו של אדם לבעל שם היתה אפוא פרי הדחף והיוזמה של היחיד . הדעת נותנת שהיו בעלי שם שקיבלו הכשרה וידע אזוטרי ממי שקדם להם , כגון בן מאביו ותלמיד מרבו . כזכור , ר' יואל בעל שם , שפעל בסמיכות זמן לבעש"ט , ירש מסבו המפורסם כתבי יד שהכילו ידע מאגי . מטבע הדברים שהוא ירש מסבו גם מידה של מוניטין וסמכות . ומה באשר לבעש"ט ? ככל הידוע לנו הבעש"ט לא זכה לאיזו שהיא ירושה משפחתית בתחום זה . כיוצא בכך , גם אי אפשר להצביע על איזו שהיא דמות של מורה שהדריך את הבעש"ט בתחום המאגי . העובדה שהאגדה החסידית קשרה את הבעש"ט עם ר' אדם בעל שם , ...
אל הספר