הקדמה האפשרות להנהיג במדינת ישראל בחירות אזוריות או אזוריות למחצה מלווה את הדיון הציבורי מאז הקמתה . חסידי רפורמות אזוריות מציינים מגוון גדול של מטרות ואפשרויות , אך דומה כי במהלך השנים הועלו שני טיעונים עיקריים : ( 1 ) שיטת הבחירות הנהוגה בישראל אינה משביעת רצון ויש להחליפה ; ( 2 ) שילוב מרכיב אזורי בשיטה ישפר אותה באורח ניכר . טיעונים רבים , הן בדבר מגרעות השיטה הקיימת והן בדבר יתרונותיהן של בחירות אזוריות , נתונים במחלוקת . כפי שניווכח , רבים מן הטיעונים אינם עומדים במבחן ההיגיון או במבחן האמפירי של העובדות . ואולם , שכיחות הטיעונים , רציפותם לאורך השנים , וקיומן של בחירות אזוריות במגוון גרסאות במדינות אחרות מחייבים לשקול בכובד ראש את האפשרות להנהיג בחירות אזוריות בישראל , קל וחומר נוכח העובדה שבישראל כבר התקבלו בעבר רפורמות ממשל שלא התבססו על ניתוח מקיף ומעמיק דיו . בחיבור זה , שיטת בחירות תיחשב לאזורית אם החלוקה לאזורים משפיעה על אופן הקצאת המושבים בבית הנבחרים Z בין המועמדים האישיים או בין המפלגות . חלוקה אדמיניסטרטיבית לאזורים שאין לה השפעה כזאת אינה יכולה להיחשב לחלוקה שהופכת א...
אל הספר