ד . אגריפס ועם ישראל : ספרות חז"ל ליוסיפוס לא היו ככל הנראה מקורות שהציגו את אגריפס באור שלילי . קביעה זו , שבה פותחים אנו את דברינו , מתבססת על כך שכל מה שיוםיפוס מספר על אגריפס מצייר אותו באופן חיובי . די לנו אם נשווה מצד אחד , למשל , למצב העניינים בנוגע להורדוס , אשר יוסיפום לא אהבו אך בכל זאת מביא אודותיו גם מקורות אוהדים , ומצד שני את המסופר על אגריפס השני , אשר יוסיפום אהבו אך הביא בנוגע לו גם מקורות משמיצים . אגריפם הראשון מתואר אצל יוסיפום , לאורך כל הרצאתו ודרך כל 47 על אפולוגיה זו של "מעשי השליחים , " ראה לעיל , פרק ה , הערה . 74 לדיון בשאלה , אם עזבו השליחים את ירושלים ( כמשתמע , כביכול , ממעה"ש יב יז [ למה לא נמסר להם ( [? בגלל הרדיפה או בגלל רצונם לבשר לנוכרים , ראה : . קק . 281-310 F . Spadafora , Verbum Domini , XXI ( 1941 ) , ברם , אין צורך לחפש תשובה חד משמעית לשאלה כזאת , ולא נראה שהפסוק הנ"ל מלמד שהשליחים נעדרו מירושלים . ראה : , p . 385 , n . 6 E . Haenchen , The Actsofthe Apostles ( 1971 ) , ולעיל , פרק ה , סעיף ד [ 1 ] ב על ההיקף המוגבל של הרדיפה . 48 לגישתו היסוד...
אל הספר