ד , השליש השני אגריפס נשאר ברומי יותר משנה נוספת , עד לקיץ של שנת . 38 רק אז ביקש מקליגולה רשות לחזור לארץ ישראל ולארגן שם את ממלכתו , ואף קיבל את רשותו ( קדה"י יח , . ( 238 כפי שאנחנו קוראים כאן , ממלכתו כנראה הרשימה אותו כה מעט , שהוא לא רק המתין יותר משנה עד שנסע אליה , אלא גם הבטיח לחזור לרומי לאחר ארגונה ! מכאן , אולי , אפשר לדלות רמז נוסף לגבי העתיד שראה אגריפם כשמור לו . אבל אם ממלכתו לא הרשימה אותו , כתרו עשה רושם רב על בני דורו , כפי שעולה מן העדויות הבאות : ( א ) אגריפס חזר לארץ דרך אלכסנדריה , וביקורו שם הצית מהומה אנטי יהודית גדולה , אשר תחילתה בכך שההמון האלכסנדרוני הלביש שוטה בדמותו של אגריפס , כדי ללעוג לו , וסופה ברצח ובביזה . על פרשה זו , המתוארת ב"נגד פלאקוס" של פילון ( סעיף 25 ואילך , ( נרחיב את הדיבור בפרק ג . כאן נסתפק בציון העובדה , שהדרו של אגריפס המלך הוא שעורר את זעמו של ההמון . ( ב ) בירושלים , לפי הנחתנו , הוא הקריב קרבנות מיוחדים כדי לחגוג את שובו בשלום , והוא גם דאג לקרבנותיהם של נזירים "רבים מאוד . " את שרשרת הזהב שהוא קיבל מקליגולה , תמורת שרשרת הברזל של ...
אל הספר