הרמב"ם על נגע הצרעת - מ"לשון הרע" ועד ל"כופר בעיקר" ג ' יימס א ' דיימאנד המחלה ( או מגוון המחלות ) המתוארת בויקרא יג-יד , שהפכה למוכרת יותר כצרעת nrrann , ( Leprosy ) את פרשני המקרא היהודים בימי הביניים מכיוון שצורותיה הרבות , כפי המתואר במקרא , לא תאמו לשום מחלה ידועה בניסיון האנושי . סממני המחלה יכלו להופיע לא רק בבני אדם אלא גם על מבנים ובגדים . בספרו ההלכתי " משנה תורה " מסביר הרמב " ם , כי ייתכן שהסיבה שבגללה אין המדע יכול להסביר את הסימנים היכולים על פי הכתוב להופיע על בתים ובגדים , היא שאין הם מן הסדר הטבעי ") מנהגו של עולם . (" לפיכך הוא פונה להסבר לא מדעי , ומתייחס לצרעת כאל "אות ופלא " שסיבתם נובעת מההנהגה המוסרית ולא מההנהגה הטבעית . עניין זה הוא ייחודי לעם ישראל , כדי "להזהירן מלשון הרע . " הקשר שבין הצרעת לעבירה המסויימת הזאת נשמר בעקביות ב " מורה הנבוכים , " שגם שם מייחס הרמב " ם את הצרעת ל"עונש על לשון הרע " וכן ל '' נס אשר הונצח באומה . " הערותיו המסכמות ל"הלכות טומאת צרעת " פורצות אל מעבר לגבולות התיאור ההלכתי הפשוט ומתחקות אחר סדרת עבירות , הנובעות מלשון הרע והעולות ב...
אל הספר