4. מינוי ראשי הישיבות ומעמדם האוטונומי של חכמי בבל

. 4 מינוי ראשי הישיבות ומעמדם האוטונומי של חכמי בבל עד כה דנו בתפקיד הרב גוני שמילא עולם החכמים בקרב הציבור היהודי בבבל . ומאליה מתבקשת השאלה , מה היתה מידת עצמאותן של אותן מסגרות שבאמצעותן פעלו החכמים . לאמיתו של דבר מחייבת שאלה זו מחקר בפני עצמו , על מקומם של חכמי בבל כמעמד חברתי מוגדר ומוכו— בקרב הציבור היהודי מחד גיסא , ובעיני השלטונות מאידך גיסא . דיון כזה היה חורג בהרבה ממסגרת עבודתנו . עם זאת , ניתן להעיר על הבט אחד , שאולי יש בכוחו ללמד על מידת הסוברניות שממנה נהנו חכמי הישיבות : שאלת מינוים של ראשי הישיבות ' . שאלה זו נידונה לאחרונה על ידי חוקרים שונים , בדרך כלל בזיקה לשאלת היחסים שבין שני מוסדות ההנהגה של יהודי בבל : הישיבות וראשות הגולה . על פי רוב היתה נטייה לחפש השפעות גלויות או סמויות של ראשי גולה על עולם הישיבות והתערבות במינוי ראשיהן , אך דומה שחיפושים אלה נסתייעו ברמזים מדומים או בראיות שאינן מכריעות . התלמוד עצמו כמעט שאינו מזכיר מעמד של מינוי ראשי ישיבה , להוציא שני מקרים מפורשים : ( א ) ברכות סד ע"א = ) הוריות יד ע"א ) - מינוייהם של רבה ורב יוסף בפומבדיתא . ( ב ) ב...  אל הספר