. 3 הישיבות כבתי דין זיקתו של הציבור הרחב בבבל לפעילותם של אמוראי בבל לא נצטמצמה למוסדות ה"פרקא" וה"כלה / ' שבסופו של דבר לא היו מסגרות מחייבות ובעלות תוקף ביצועי . אילו היו פני הדברים כך , אזי ניתן היה להגדיר את מעמד החכמים כעילית אינטלקטואלית השואפת למנהיגות רוחנית , והמוכרת לציבור בגין מפגשים משותפים , אך בעלת משקל מועט ביותר ככל שהדברים נוגעים לחיי היומיום וליחסים שבין אדם לחברו . ואולם מן העדות התלמודית עולה , שהיתה זיקה אמיצה בין עולם הישיבות לבין מערכת המשפט בבבל היהודית . אין להעלות על הדעת תפקוד הולם של מערכת 212 לאוטרבך , השמות , עמ' 211 ואילך . 213 צורי , שלטון , עמ' , 36-35 מדבר על הכלה כמוסד מימי רב , אך לא מביא כל ביסוס לדבריו . 214 לעניין זה נזקקתי במאמרי : "מעשי בית דין בתלמוד הבבלי : צורות ספרותיות והשלכות היסטוריות PAAJR , XLIX ( 1982 ) , pp . 25-40 , " כזאת ללא הטלת מרות מסוימת מטעם החכמים על הקהילה כולה . כמובן , רשאים אנו להניח שהתמונה המוצגת בספרות התלמוד משקפת רק מרכיב מסוים בחיי הפרט והכלל . אין לדעת איזה חלק מן הקהילה אמנם קיבל את המרות המשפטית של עולם החכמים ,...
אל הספר